רועי פתחי / חרטות של הרגע האחרון |
את כל מה שהיה אהובה, הנעשה
תזכרי תחרטי כי הכל לציפיה
חיים שלמים אפשר לעבור, ולבסוף להרגיש חרטה
האם כשתיקח אותי האדמה תשאר רק דממה?
היאוש שגובר לך (נ'), חודר לנשמה כמו עלה שצונח על הרצפה
נדרס על ידי כל העובר ובא
לאן התקווה, לאן השלווה
מחשבות על תפיסה של עולם, לא לך (ז').
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|