דניאל מרקוביץ' / שקט |
האור כמו מלחך את הכביש.
את תווי פנייך.
השקט
הבלתי נשבר.
והרעש. ושוב שקט.
לאן הלכו כולם?
אני משפיל מבטי אל
המדרכה.
הנה הם.
אני נשכב לצידך ועוצם עיניי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|