|
הרחובות שקטים מדי.
האור כמו מלחך את הכביש.
את תווי פנייך.
השקט
הבלתי נשבר.
והרעש. ושוב שקט.
לאן הלכו כולם?
אני משפיל מבטי אל
המדרכה.
הנה הם.
אני נשכב לצידך ועוצם עיניי. |
|
|
אני יודע, אני
יודע, אין לי
דרך לייצר
אמינות בסלוגאן
של שתי מילים,
ובחיים לא
תאמינו לי. אבל
אני נ-ש-ב-ע
לכם, שראיתי
חיפוש מזיין
חיפושית לפני
שבוע.
האמת? הייתי
חייב לגעת. אתם
יודעים איזה
סיפור-אורגיה
מטורף זה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.