מה את עושה פה?
צוחקת, התגעגעתי אלייך...
גם אני התגעגעתי אליך, אבל...
אויש, צאי מזה, את נראית כאילו ראית רוח רפאים. שוב צוחקת.
אני ישנה?
לא.
הוזה?
לא.
אז זה מה שאת עכשיו? רוח?
אמממ... לא, לא בדיוק.
מלאך?
לא ממש...
את עדיין מתה אבל... נכון?
צוחקת. על זה אין שום ויכוח יקירה.
אז, אז... אז איך זה שאת כאן?
Do you believe in magic?
אוף, את לא יכולה להיות רצינית לפעמים?
ואת לא יכולה להיות קצת יותר קלילה?
מצטערת, אני בניגוד אלייך לא יכולה לרחף...
אאוץ'...
סליחה, אני...
נו טוב, לפחות את צינית. זה כבר יותר טוב.
חשבתי שאת שונאת את הציניות שלי.
כן טוב, דברים משתנים כשאתה כבר לא ממש קיים יותר...
טוב לך?
זה עניין יחסי אני מניחה...
מה זאת אומרת?
אני לא ממש קיימת, אז אני כבר לא בטוחה אם אני מרגישה או
מדמינת...
אם את לא יכולה להרגיש סביר להניח שאת לא יכולה לדמיין...
יש בזה משהו...
אז טוב לך?
טוב לי? לא רע זה בטוח. אבל בודד לי, אתם רחוקים כל כך. אני
צריכה תמיד להשקיף מרחוק. אסור להתקרב אליכם. אסור לגעת. אני
לא יכולה להזהיר אותכם מטעויות... זה כאב שלא תצליחו להבין
לעולם.
את בגן עדן?
בין השאר.
אני אוהבת אותך את יודעת ומתגעגעת נורא, כולנו...
אני יודעת, אני מרגישה. אני מרגישה את כולכם כל הזמן.
ראית את ההלוויה? היו המון אנשים.
צוחקת. אני לא בטוחה כמה מהם באמת היכרתי...
כולם אוהבים אותך ומתגעגעים...
כן, אני חייבת ללכת עכשיו...
חכי!
מצטערת, תשמרי על עצמך תשמרי על כולם, אני מתגעגעת אליכם, אבל
לא רוצה אתכם פה בקרוב. וזה כולל אותך, את שומעת?
אבל...
להתראות.
אבל לא הספקתי...

והיא לא חזרה.
היא נעלמה לי, שוב...
אני לא מאמינה שעבר כל כך הרבה זמן. אני כל כך מתגעגעת.