- את פוחדת?
- מה פתאום. אתה?
- לא.
- שקרן.
צוחקים
- אני מת מפחד. ואת?
- רועדת...
- את שלמה?
- לא, מפורקת מאוד...
- אני רציני, את בטוחה?
- לא. אתה?
- ממש לא.
- רוצה לוותר?
- ואת?
- בחיים לא.
- תגידי...
- מממ?
- זה באשמתי?
- לא, זה באשמתי.
- את בטוחה?
- כן, אתה הסיבה היחידה שזה לקח כל כך הרבה.
- תודה.
- אין על מה.
- אני מצטער.
- גם אני. רגע... על מה?
- שהרסתי לך...
- לא הרסת, אני אוהבת אותך.
- גם אני אוהב אותך.
- אני יודעת.
- אוף.
- מה?
- הלוואי וזה היה משנה משהו...
- זה שינה הרבה, מותק, זה שינה הכול.
- לא הגיע הזמן להפסיק עם השקרים?
- חשבתי שזה מה שאני עושה...
- את רצינית?
- הגובה הזה הופך אותי לשקרנית גרועה, תאמין לי...
- או לאחת ממש טובה
- לך תדע...
שתיקה
- אפשר...
- מה?
- אפשר לבקש משאלה אחרונה?
- תלוי.
- תלוי במה? אני הולך למות, חשבתי שזאת הזכות האחרונה שלי...
- לא, מותר לך גם לתרום איברים אחרי שאתה מתפגר.
- ציניות...
- Can't help it...  סליחה.
- אמרתי לך שהציניות שלך תהרוג אותנו יום אחד...
צוחקת
- הא! חשבתי שאתה שונא ציניים...
- מה אני אגיד, היה לי מודל חיקוי נפלא... הלוואי והיה לי קצת
יותר זמן איתך.
- כן, גם אני...
- לא נורא. עכשיו יש לנו את הנצח לבלות ביחד, מה?
- אל תבנה עליי כבר מעכשיו, זה מלחיץ נורא...
- סליחה... מה בקשר למשאלה שלי?
- בתנאי שאני אוכל לבקש אחת קודם.
- זה לא פייר.
- אכפת לך ממני?
- אם לא היה אכפת לי, לא הייתי פה...
- אני דווקא חושבת אחרת...
- מה?
- בבקשה תן לי לעשות את זה לבד. לך יש עוד זמן. תהנה ממנו,
בשבילי.
- אבל...
- בבקשה, ילד. בשבילי.
- אני...
- אני אוהבת אותך מאוד. תודה על הכול, תשמור על עצמך...
- בבקשה אל תעשי לי את זה...
- נתראה למעלה, בעוד הרבה מאוד זמן, אני מקווה.
- אבל...
- אני צריכה קצת חופש ממך. לך, תעשה חיים. עוד לא הגיע הזמן
שלך...
- אני אוהב אותך.
- נתראה מתישהו, למעלה, אה?
...
- לא, נתראה למטה. בקרוב...

"גופותיהם של צעיר וצעירה מאזור המרכז נמצאו ללא רוח חיים,
לאחר מה שנראה כמו טקס התאבדות רומנטי, רעיון אשר נלקח כפי
הנראה מסרט בו אהבו בני הזוג לצפות..."