עומד מולי,
יחד עם כל כיתת היורים,
מכוון את הכלי שלך,
מסתכל לי בפנים.

ואני רואה את הכדור מתקרב
במהירות מטורפת.
הוא פוגע לי בלב,
ולרצפה אני נופלת.

ומדממת כולי,
על החול הקשה,
וכל מה שאני עושה,
זה רק לחשוב מה אני אעשה.

אם לקום כי אתה,
מחכה לי אי שם,
או להישאר,
להישבר,
להיגמר,
כי ככה, בעצם, כולם.

ועכשיו הלב,
יודע מה זה כאב,
כי אתה,
שהיית בשבילי הכל,
השארת אותי מדממת על החול.

ואני, מה אני מבינה,
אני רק מחכה לך,
שתבוא ותרים,
ותעזור להחלים,
ותסגור את הפצעים
שיישארו פתוחים.

ולא יודעת מה יותר טוב,
אם לעזוב אותך,
או להמשיך לאהוב,
אם לקום כי אתה,
מחכה לי אי שם,
או להישאר,
להישבר,
להיגמר,
כי ככה, בעצם, כולם.