רק עכשיו מבין שזה חלום
מעכשיו לא רוצה לחיות את היום
הרעיון של לקפוץ למטה
מסוכן, לא מאורגן, זה לא עניין של חיים או מוות.
ונתתי כתף, זה לא שמישהו נפל
ואולי בגלל שאני רוצה להיות בחוץ, הוא לחוץ
והבשמים מסריחים לי את המוח
אין לי כוח
זה לא נוח
לנשום.
והלב שלי רטוב
אבל העין יבשה
והקיר שלי עצוב
והרצפה כה קשה
אז הראש מתנפץ
והמחשבות מתעופפות למעלה.
האהבה כבר מזמן לא אהבה אותי
הרגש שהוצאתי ופירקתי לא מילא אותי
ההתרגשות שפעם פרצה
נעלמה עם הסיפוק שיצא לי מהחיים
אז מה אתם אומרים, ספקנים ?
תנסו, זה דווקא נעים
לחיות באשליות מתוקות
עד שמתפרקות מול העיניים
והשמיים בוכים ומבקשים אותי.
והלב שלי רטוב
אבל העין יבשה
והקיר שלי עצוב
והרצפה כה קשה
אז הראש מתנפץ
והמחשבות מתעופפות למעלה
כן, הלב שלי עלוב
אבל היד ממשיכה
לספר סיפור אהוב
על נשמה שהתייבשה
אז הראש מתפוצץ
והדמויות נשארות למטה.
החלום התכווץ
והעבר נדחק החוצה. |
