|
אלף זכוכיות שבורות על הרצפה
האור נשבר עליהן
כמו שהוא נשבר על פנייך
וזה כואב לראות
מסנוור מיופי
חיוור
מאה חולצות מקופלות על המדף
הצבעים לא משתלבים
כמו האהבה שלי כלפייך
וזה חודר עמוק
כמו סכין
ארוכה
שלושת אלפים חלקי פאזל מחכים בקופסה
מופרדים לנצח
כמו הגוף שלי משלך
וזה קשה
לחשוב על זה
הרבה
המחשבות רצות
לאן
לאן
אשאל תמיד
מסונוורת מאהבה |
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.