מלצר: כן, מה אפשר להציע?
יוסי: יש לכם כאן לוף?
מלצר: אני מצטער. אזל. אבל הלחם מאתמול עדיין טרי.
יוסי: אז אני אזמין לחם מאתמול, תודה.
מלצר: אין בעיה ומה לך?
חיים: אני מתלבט בין הסטייק טרטר לכבד אדם. מה אתה מציע?
מלצר: אני בהחלט אמליץ על הכבד.
חיים: בסדר. כבד.
מלצר: בחירה מצוינת. תרצו לשתות?
חיים: לא, אנחנו מעדיפים שלא לעכב עוד את המערכון, תודה.
מלצר: בסדר. המנות יהיו מוכנות בעוד מספר דקות.
(מלצר הולך. פאוזה קלה. יוסי מחפש נושא לשיחה)
יוסי: אז מה. לשף קוראים אדם, מה?
חיים: לא, מה פתאום. לבעל המסעדה.
יוסי: אה. בגלל זה.
חיים: בגלל זה מה?
יוסי: הכבד. אתה יודע.
חיים: (עושה את עצמו מבין) אה. כן. בטח.
(פאוזה)
יוסי: של איזה חיה זה הכבד?
חיים: מה זאת אומרת? של אדם.
(יוסי מסתכל אל חיים במבט תמוה)
יוסי: אדם?
חיים: כן. מפטמים אותם במושב ליד נס ציונה.
יוסי: אדם?
חיים: כן. מה אתה בעניין של כשרות? אין בעיה, נלך למסעדה...
יוסי: כבד של אדם? כמוני וכמוך?
חיים: אויש באמת. ברור שלא אדם כמוני וכמוך.
יוסי: (נרגע) נבהלתי לרגע.
חיים: אדם אחר לגמרי.
יוסי: מה... מה זאת אומרת אחר?
חיים: קודם כל הוא שמן יותר.
יוסי: מה הקשר? ואם אתה היית שמן יותר, היה מותר לאכול את הכבד
שלך?
חיים: ברור שלא. אני לבן.
יוסי: מה זאת אומרת אני לבן? מה הקשר?
חיים: אני לבן. הם מבשלים פה רק שחורים.
יוסי: רק שחורים?
חיים: נו ברור! מה. אנחנו לא ברברים.
יוסי: מה הקשר? ממתי אוכלים אנשים?
חיים: זה מזין. הרבה בי 12.
יוסי: אבל... אבל... שניה. אני ממש לא מבין את זה. זה שאדם הוא
שחור, זה הופך אותו לשונה מאיתנו?
חיים: נו כמובן. זה גזע שונה לגמרי. אין להם אינטיליגנציה. הם
גם לא ממש מרגישים כאב.
יוסי: מה פתאום לא מרגישים כאב?
חיים: איך אתה יודע שהם מרגישים כאב?
יוסי: שאלתי אותם!
חיים: והם ענו לך?
יוסי: כן. בוודאי.
חיים: באיזו שפה?
יוסי: מה זה משנה? זולו.
חיים: זולו זה לא שפה. זה אינסטינקטים.
יוסי: מה זאת אומרת לא שפה?
חיים: לא נשמע לי כמו שפה, כל הבולו בולו הזה.
יוסי: אתה יודע מה? נגיד. מה הקשר? לא אוכלים בני אדם!
חיים: מה בני אדם?
יוסי: הכבד. הוא של בני אדם. מי אוכל בני אדם?
חיים: מי הכניס לך לראש שזה של בני אדם? זה של נשים.
(פאוזה)
יוסי: נשים? אההה... זה סיפור שונה לגמרי.
חיים: בחיי שאתה מבולבל. מי אוכל גברים היום?
(המלצר מגיע עם המנות)
מלצר: הנה המנות שלכם. לחם לך, כבד לך, בתיאבון.
(חיים מתחיל לאכול)
יוסי: שמע. אני עכשיו הבנתי איזה משהו מהתפריט. אתה תוכל להביא
לי חזה אדם?
מלצר: אני מצטער, אזל. אבל בדיוק יש על האש אשכי אדם מצוינים -
מעוניין?
חיים: (נזעק) מה אתם מבשלים כאן גברים?
יוסי: גועל נפש!
חיים: זה נורא.
מלצר: חבר'ה. הם היספניים.
(פאוזה)
חיים: אה היספניים.
יוסי: בסדר. אבל שיהיה קצת נא.
מלצר: אין בעיה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.