מוקדש לאישה מאוד מיוחדת בחיי

קרן אור חודרת את התריס
ומאירה כתף בחשיכה
למה את בוכה?

שיערך גולש ממני והלאה
תסתכלי עלי
למה לך?
הרי אני אוהב אותך!

מעט הרגעים שנשארו
שווים המון!
אז למה לך לישון?
בחוץ עכשיו התחילה הזריחה
אז תתלבשי
נצא לראות אותה

אני ואת
החלפנו אינספור מבטים
ערבבנו דם
איחדנו נשמות
אני ואת
קשורים
באלף זכרונות
זה גם אני ואת יודעים

אני אלך אל המטבח
אכין לך כוס של נס-קפה
ובצלוחית אשים לך עוגיות
שיספגו את הדמעות
תקחי את הזמן
תסדירי נשימה
אני אפתח ארון
אוציא חולצה
אלביש אותך לאט