מוקדש לאייבי ,
שבקרוב תמלא שנה למותו בטרם עת

אני חושב עליך ופתאום נזכר
איך אז ישבנו,שרנו בגינה
ואת שיחת הטלפון האחרונה
ואת קולך

כל כך הרבה דברים תכננת לעשות
ואין מי שיקח את מקומך
חלל גדול השארת אייבי במקומך
אוי, זה כואב נורא!

אבל אנחנו כאן הילדים
שמחים בלכתך
כי זו היתה המשאלה האחרונה שלך
אני תמיד אראה אותך
צוחק עם כל המשפחה
בדמיוני
אבל אתה אינך

FATHER AND SON
וצבע ישן
אני זוכר אותך פותח את המחסן
ומתוכו מוציא גיטרה ישנה
הו זה היה כל כך מזמן

כל כך הרבה דברים בי שייכים לך
היית קול מנחה בחשיכה
ולא נותר לי אלא לבקש ממך
שתשאר פה בסביבה

אני נזכר בך ומחייך!