האמת יצאה לאור ביום הכי שחור. כן, זה היה כשהייתי שיכור.
היא שמעה הכל ושתקה. אני, אחד שנגנב משתיקות, מנסה לתת חיים
לשיחה, פתאום אני פולט שטויות שנשמעות ספרותיות ונותנות רושם.
אבל היא רק ילדה, חשבתי לעצמי וישר התחלתי לדבר על הילדות שלי.
היא צחקה קצת והלכה הביתה לחשוב.
נשבעתי שאבלע את האמת, אך כמו טיפש התפתתי לחפזון. התוצאה? היא
לא חזרה. נשארתי לבד עם עצמי במיטה, מחפש עם כולם את הדרך אל
האושר ואני חושב לרגע - אולי האושר נטש אותנו כאן? אז מה אנחנו
בעצם מחפשים בעולם? התשובה: כשנמצא את זה נדע שזה זה. לאבא שלי
זה היה הצ'יפס ומאז הוא לא עוזב אותו.
גם אני מחכה לצ'יפס שלי.