מאין בלבול אדיר שגורם להרגיש טוב לרוב,
צעד לעבר המחר מגיח מהצד ועוקף את קצב הזמן,
אני נטרף כל יום מחדש
ובוחר להיות נרגש,
כשהרגש מתהפך ולא ברור,
אני מחפש תשובה בלי שאלה,
גירוד בראש מוסיף למטאפורות הנזרקות פה משיעמום,
והוא, חלק מבלבול,
דחף ורצון להתרחק מהכל ללא סיבה,
מאוהב של ממש בהרגשה,
שירים עצובים מביאים סיפוק,
וכך זה קורה, הלב מתמלא בכוח,
והקטנים שקורים ומשמחים, אהובים מכל.
לילה, שינה, רוח מלחמה ללא מעשה
והעייפות גורמת ללכת לאיבוד,
פשוט קם ומחליט שאין כוח לכלום
ולא עושה בנידון, אבל עייף מהמון
ולבסוף, סוף הבלבול יגיע
ונבין, או אני בלבד,
שהכל נובע מאהבה
והיא תחזק ותוליך למטרה
והאמונה של הטוב תביא תוצאות
למאמינים, לרוצים ולעובדי העצות. |
