ישנם דברים שעליהם צירוף המילים "הזמן ירפא" לא עובד.
דברים שגורמים לך להמשיך את חייך כשנפער חור עצום בתוכך, למשל.
אז אתה ממשיך, כי אין ברירה ולאט לאט אתה מתחיל להבין שאתה
מתקשה מאד להמשיך הלאה, כשהמעגל הפרטי שלך עדיין פתוח. עם הזמן
אתה לומד לחיות אתו, לא בשלום, אבל חי אתו. עוברים עוד ימים של
התמודדות, עוד מלחמות פנימיות שלך עם עצמך, ואז אתה כבר יודע -
יודע שאתה פשוט לא יכול לחיות אתו יותר, שאתה חייב, פשוט חייב
לסגור אותו, איכשהו!
אז אתה מתחיל לחשוב, איך לעזאזל אני הולך לסגור אותו?.. כמובן
שהתשובה היא לפעמים אדיוטית, נואשת, חסרת תקווה, או אפילו בלתי
אפשרית, אז אתה קולט שכל התהליך הזה של להבין את כל אלה לקח
המון זמן.
אתה מיואש לגמרי מהעובדה שאין לך אפילו פתרון מספיק טוב אחרי
כל הזמן הזה. זה מטריד אותך ואתה חושב על זה המון; איך הגעת
למצב הזה, למה הגעת למצב הזה, מן חשבון נפש קטן. או אז כל
המחשבות האלה פותחות שוב את הפצע המזוין הזה שנתקע לך באמצע
החיים ולא מגליד, לא באופן ובזמן שציפית. אתה מתבאס כל כך שהוא
נפתח מחדש. אתה לא מסוגל לקבל את העובדה שהוא אף פעם לא באמת
נסגר. כשמגיע הרגע שאתה כבר מקבל את העובדה הזו אתה מקבל איתה
גם באסה רצינית ואז, רק אז, אתה באמת מתחיל להתמודד עם זה.
אז באים ימים של הסתגרות, שאלות קיומיות וכל הבלאגן שאנחנו
עושים לעצמנו בראש כשזה קורה ואתה מגייס את כל החברים שלך,
לברוח.
אתה יוצא וכל שניה של שמחה מהולה בהרבה עצב. פתאום יש קטע שאתה
נהנה, באמת נהנה, ואז, כמו אדיוט, יש לך רגשות אשם על זה שאתה
נהנה. "איך אני נהנה כשהחיים שלי בקרשים?" אז אתה חוזר לבאסה
כדי להרגיש טוב עם עצמך, אבל זה בעצם רע, אם כי אמיתי. אז אולי
זה מרגיש יותר נוח.
בדיוק אז יש שיר שמזכיר את הכל ומעצים את ההרגשה שהייתה
מלכתחילה לא משהו. יש בך משהו שמנסה לשקוע בזה, משהו שדי רוצה
להתבאס על השיר, וזה מה שאתה עושה בדר"כ. אתה שומע את השיר
ומרחם על עצמך, בטוח שהשיר לא מתנגן סתם בדיוק עכשיו והשם
שלו/ה פתאום מופיע בכל מקום. זה ניראה לך ממש משהו גורלי. אתה
לא מקבל את זה שפשוט במצב הנתון אתה יותר שם לב לעובדות האלה.
"גורל" - זה יותר משכנע אותך. יותר רומנטי ומבאס.
אתה חוזר הביתה, מבין כמה הבריחה שלך, שהייתה אמורה להוציא
אותך מזה, עשתה בדיוק את ההיפך. אתה הולך לישון בשאיפה שמחר
יהיה יום חדש ותקום עם מצב רוח טוב יותר.
אבל יש דברים שפשוט נמצאים שם והם יישארו שם תמיד, אלא אם
יתמזל מזלך והמעגל הפרטי שלך יקבל הזדמנות להיסגר.