|
תלייה של חוט מהירח
גורמת לי להרגיש קצת מסוחררת לפעמים
חיכוך של לחי במצח...
גורם לי להרגיש קצת קרובה לפעמים
שתיקה גורפת וחדר חשוך
גורמים לי להרגיש רחוקה.
הרוחק התמידי הזה שלך,
כמה שקרוב תהיה לעולם לא ארגיש את חום גופך.
החוט שנתלה מהירח פתאום קורא לי..
הלחי הרחוקה, שהתרחקה עוד יותר מאז שהתקרבת
כאילו מחכה לי עוד אי שם,
במקום טוב הרבה יותר.
הקרבה שלי אלייך גורמת לי להרגיש קצת רחוקה מכולם פתאום.
דחיקה של זיכרון ישן
מכנס אותי אל תוך עצמי,
אני נכפתת בעשן.
דמעה המלטפת את הלחי שלי,
פתאום הרגשתי בה כאילו הייתה שם תמיד.
סיום של משהו שמעולם לא התחיל
שוכן בתוכי פתאום
חסר תקנה
מעיר אותי משינה עמוקה חסרת מעצורים.
לישון לנצח, להיות לנצח.
בועה של עצמי וגם שלך-אם תבוא אלי.
משם,
מביט בעניי כאילו היו כוס יין אדום שכ"כ השתוקקת לו באותו רגע
חושק בך,מרגיש אותך..
המבט הזה שלך ,
גורם לי להרגיש לפעמים קצת קרובה.
למשהו שלא היה. |
|
|
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?
יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.