פרפר, חיוך...
פרפר, נשימה..
שמך, פרפר
מילה שלך מעלה בי פרפרים
פרפר אחד מתעופף לו מעומק בטני,
עולה במעלה חיקי, נוגע בלשוני
ופורץ החוצה.
עוד פרפר צץ לו אחריו.
ועוד, ועוד פרפרים בשלל צבעים
צבעים המרכיבים אותך,
כל כך צבעוני ומיוחד.
כל כך רגיש ופגיע, מתחשב
כמו פרפר אתה צץ ונעלם במוחי כל פעם מחדש
פרפר שונה, צבעוני ומיוחד
אתה, הדבר הכ"כ מושלם הזה שגורם לי להרגיש
הכי מאושרת בעולם.
אתה בתוכי, אתה כמו הפרפרים, כמותם אתה!
כמו הפרפרים שאתה גורם לי להרגיש כל פעם מחדש
כשאתה מבטא את שמי, מבטא מילה.
כל מילה היא עולם-עולם שאתה יצרת.
עולם של פרפרים הממלאים את בטני בהתרגשות
מתרוצצים להם חסרי נחת בלילות גשומים,
ממריצים את דמי כאילו היית אתה בתוכי.
כאילו היית אתה אותו הפרפר שיצא מחיקי.
ופתאום כשיצאת נראית כ"כ מוכר,
כי בכל חלומותי ראיתי אותך מתרוצץ לך,
כ"כ חופשי, כ"כ פגיע, כ"כ מיוחד
פרפר שלי