[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא אלוביץ
/
השמלה הכחולה

"לא יכול להוריד ממך את העיניים". כך אמר מאיר אריאל.
ומפי אריאל זילבר יצאו המילים "שומרת לי היא אמונים".
אני לא יכול לומר אחד מהם. ואלי בעצם עם מאיר אריאל אני יכול
להזדהות. החיים, מלאים משעויות ואני מחפש את המשמעות לחיות.
שכן בכל אדם ברחוב מסתבר שיש טיפל'ה טוב. אם כך, למה אני לא
מוצא את הנקודה.
"סו ספיישל" היא אמרה כשהיא נכנסה לתא ההלבשה. בניו-יורק הכל
גדול, ואני לא יודע איך אצליח לחזור?! לרעש, למורת לריח הנהדר,
לאוכל, לאווירה ולאבו-מאזן כראש ממשלה. זרקו אותנו, בעטו בנו
וקיבלו "וון וואי טיקט" לאפגניסטן. משם כל אחד היה אמור להסתדר
בעצמו. החיים המשיכו ואני מצאתי את עצמי מתגלגל מטרמפ לטרמפ עד
הגעתי לאיטליה. משם על אונייה לניו-יורק. עכשיו אני בן 77
ונינים לי בשפע. עד היום אני לא מצליח לשכוח איך היא נראתה
בפעם הראשונה בה נפגשנו, יפייפיה, חטובה וכשראתה אותי השתעלה
וקצת ממיץ התפוזים שהיא שתתה יצא לה דרך האף. קצת מצחיק וקצת
מביך. כל הזמן אני חושב על אותו רגע בחנות הבגדים שהיא אמרה
"סו ספיישל" ומדדה שמלה כחולה. כחול זה צבע יפה, צבעו של הים,
של השמיים זהו צבע ליים. לפי דעית כל בחורה שתמדוד משהו בצבע
כחול תראה טוב. כשנכנסתי לשירות ה"צבאי" שלי ב"הגנה", קיבלתי
מדים כחולים. גם כן מדים, אוסף של סחבות מחוברות יחד, וצבעות
בצבע כחול, לפני שנכנסה לתא ההלבשה היא תמיד אמרה, זה נצח יקר
אבל אתה תעמוד בזה, נכון?". אני תמיד  חייכתי והנהנתי. היום
קרוב ל45 שנים אחרי שהיא נפטרה התחתנתי מחדש. עם צעירה מדהימה
בת 67. אם הייתם שואלים אותי בצעירותי לעולם לא הייתי מצביע
עליה בתור אחת שתשבה את לבי ביום מן הימים. אך, ראו והסכיתו כי
זאת האמת, ואני נפלתי קורבן ליופייה ולאישיותה המדהימים..
כששאלה אותי לראשונה מה קרה לאישיתי, עניתי לה שהיא נפטרה.
ולאחר מכן תאונה עד שבסוף עניתי לה... כשהיא נכנסה לתא ההלבשה
היא אמרה "סו ספיישל", אני הנהנתי וקניתי. באותו ערב נסעתי ב
קאדילק המשופרת שלי והיא שפכה קפה על הריפוד. כל-כך התעצבנתי
עד שלא יכולתי לדבר. הוצאתי אותה החוצה ודאגתי שהיא תנקה
טוב-טוב את האוטו. לאחר מכן עשינו סקס פראי. בתום המשגל היא
התחילה להתבכיין שהיא מקופחת על-ידי ושהיא רוצה להפרד. הווריד
שמעל הגבה שלי עוד שנייה התפוצץ, פתחתי את תא המטען ושלפתי את
ה"ויינצ'סטר"(רובה צידים) שלי, טענתי אותו והבטתי לה בעניים,
היא חייכה ונראתה כל-כך מאושרת.
יריתי ברובה, והדבר הבא שאני זוכר זה הרגע בו התעוררתי בביה"ח
של לוס אנג'לס. מסתבר שברגע שלחצתי על ההדק, פיספסתי במילימטר
את גזע המוח שלי ולכן אני לא מת. אך אוהבתי שהייתה בטוחה שאני
מת התאבדה.
מאז אני כבר לא אותו בן-אדם יצאתי את ביתי כל בוקר על כיסא
גלגלים. השתנתי בישיבה הרגשתי כמו תינוק. אפילו לשמוע אני כבר
לא יכול.
כמו הדם שיצאה מגופי ניוונה חצי מוח, והפכתי כמעט למפגר.
"אלוהים!!!"  צעקתי בקל רם. איפה הוא, למה הוא לא מגיב. אנכי
שכמותו. " השקעתי הכל וככה ברגע אתה דופק לי הכל". אישתי
הטרייה אהבה אותי מאד. ולמרת שללכת לא יכולתי טיפלה בי תמיד.
אני שלקחתי אותה לאותה חנות בגדים שבה הייתי עם אישתי הראשונה.
"סו ספיישל" היא אמרה... כך שעכשיו אף אחד לא ניצל. דאגתי
להרוס הכל. שבוע לפני כן אבו-מאז התקשר והודה לי באופן אישי,
על קידום השלום עם סוריה, כלומר , הייתי לאחד ממנהיגי המדינה.
איזה כיף. אבל עכשיו שאני מביט מלמעלה ומשוחח עם אלוהים, הכל
נראה יפה ואת החנות שפוצצתי שיפצו ועכשיו היא ממש יפה. אפילו
אישתי הראשונה כאן איתי, לא הזדקנה ביום אחד. ואני? שותה ברנדי
ושואל אותה, מה יה "סו ספיישל" בשמלה הכחולה, והיא עונה זאת לא
השמלה זה אתה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואם אין לחם?





נשלח עוגות?



מיש מיש רעבה


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/3/04 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא אלוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה