"מסור מסור לי את הכדור" צועק חבר שלי באמצע משחק כדורגל
אבל אני כמובן ברוב נחמדותי ניסיתי לבעוט... כמובן שהכדור
יצא החוצה...גרש קטן לא בדיוק אידאלי למשחק כדורגל
אבל שאתה בכיתה ג' לא ממש אכפת לך גם אם זה שערים אמיתיים
או סתם אבנים שזרוקים על הרצפה...
הצלצול מצלצל להיכנס חזרה לכיתות מההפסקה... כמובן שבכיתה
ג' זה עוד אחד מהדברים שלא ממש מעניינים אותך!
חלק מהילדים ששיחקו רצו מהר לכיתה ונשארנו מס' ילדים בודדים
אבל לאחר מס' דקות גם אנחנו רצנו לכיתה...
הבצפר היה למעלה והמגרש משחקים היה למטה ואם אתה רוצה
להכנס אתה עובר דרך דלת ברזל גדולה עולה במדרגות ועולה לבצפר.
רוח חזקה נשבה באותו יום... רוח שלא תיצא לי מהראש עד היום.
בעודנו רצים אל הדלת רוצים להגיע לפניי המורה אני הייתי
קצת מאחורי כולם ושהם התחילו לעלות במדרגות אני באתי
להיכנס...
כשבאתי להיכנס הדלת עמדה להסגר ובשני אצבעות מרכזיות
ביד ימין באתי לפתוח את הדלת,אך כמו שאמרתי הרוח הייתה חזקה
באותו יום! אני שומע בום גדול כאשר אני לא מסתכל על האצבעות
שלי ומחזיק אותם חזק חזק עם היד השנייה... כאשר הסתכלתי על
הרצפה וראיתי את הדם מטפטף לו הבנתי שמשהו קרה והדם הזה הוא
שלי... תנסו אתם לתאר את זה ילד בכיתה ג' כאשר מידו נשפך דם
בכמויות והילד לא יודע איך להגיב... לא בכיתי
רצתי במעלה המדרגות מהר מהר אל הבצפר כאשר במדרגות
ילד ראה אותי כאשר הוא ירד ואני עליתי, הוא פשוט הסתכל עליי
בעוד אני ממשיך לרוץ למעלה לחפש את חדר האחות בפניקה היסטרית
שנשמרת בתוכי מהפחד.
בהגיעני לחדר האחות כמובן שאיך לא החדר היה סגור והאחות
לא הייתה באותו יום בבצפר... אז נכנסתי באמת לפניקה
ופשוט ישבתי ליד דלת חדר האחות והתחלתי לבכות.
המורה שלי בכיתה ב' ראתה אותי ביציאתה מחדר המורים
ורצה אליי במהירות היסטרית בשואלת אותי מה קרה...
ניסיתי להסביר לה אבל לא הצלחתי והיא לקחה אותי מיד
לבית החולים שם גובסתי. אותו ילד דרך אגב שראה אותי
רץ במדרגות לא היה חבר שלי אז אבל היום הוא כן חבר
שלי ולאחר כמה שנים התברר לי שהוא פשוט חשב שזה קטשופ... |