חוטא התעורר בלילה
אור הסהר רוקד עם רוחות
התעורר כי חש שקר לה
הוא ידע - היא שונאת לחכות
הוא קם כי הרגיש בצורך
על מנת לבצע חטא
לא מבחירה, מכורח
אי יכולת להתחרט
הביט בפניה בשקט
בצער הניד ראשו
עד מתי תמשיך זועקת
ועיניה רחמיו דורשות
ידע - בעוונו היא סובלת
בעוון הצדק, למען עצמה
מירר - "הרי עצמה מקרבת
בידיה את גרדומה"
בכוחו לחמם, להרגיע
בחסדו אף יכול להמית
הוא ידע מה יותר מגיע
אך ליבו סרב להחליט
וכך את החטא מנציח
אל שוחט צמחוני
מצד אחד גאולה מבטיח
מצד שני סוף-עולם אובדני
האין פשע יותר נתעב
מלהביט ולא לעשות
כשבכוחו לשנות מצב
לעמוד מהצד ולצפות?!
אנושות אחת שקופאת
אל אחד שעליה רוכן
על דוכן עומדת פושעת
ושופט הפושע גם כן? |
