|
מתי יגיע יום בו אראה אותך ולא אחוש דבר
לא ארגיש את אותו הרגש המוכר
הרגש הסוחף, הממכר, ההרסני
שמציף את כולי ומטביע אותי
הלוואי יגיע יום בו לא אחוש דבר
הכאב יהיה כבר קר
הזיכרונות יעלמו לאט-לאט
הלב לא יתרסק מלהעיף בך מבט |
|
|
"בוינק, בוינק,
הלא בוינק טוינג
הוא,
הלא נקפצה הלוך
ושוב,
בוינק"
חרגול עומד על
עלה ומנסה
להרשים חרגולות
אינטלקטואליות
בבקיאותו בשירה
בוינק-מודרנית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.