|
השיר נכתב בעקבות המסע לפולין.
הייתי בטרבלינקה, ושם, על אדמת המוות, על פרח סגול, ישב לו
פרפר צבעוני, גדול, שלא ידע, מה קרה שם, על האדמה הכביכול
שלווה הזאת. הניגוד הזה היה כל כך מזעזע...
ויושב הפרפר על פרח סגול
פרח סגול בין מאות אחרים
שצומחים
וגדלים
בדשא ירוק
דשא ירוק על אדמת המתים
פרפר בטרבלינקה
השמש זורחת
נדמה כי המוות
הפך לתפרחת
ולא ידע הפרפר
כי מתחת לדשא הזה נרצחו
אבא, אמא וילדים שצרחו
צרחו בדממה
הקורעת את השקט
לא יכיר הפרפר
באדמה הזועקת
כי הכל כה ירוק
והדשא פורח
הפרפר כאן מרגיש
כמו מן אורח
אורחים רבים עברו בטרבלינקה
תינוקות וילדים שזעקו:
"אמא! אמא!"
אך עכשיו כאן שקט
ומלבד אלפי אבנים הפזורות
המסמלות כל אחת קהילות מושמדות
ומלבד אנדרטה גבוהה אפורה
העומדת כאן בדממה מוזרה
אין זכר לרצח מליוני יהודים
אין זכר לאדמת מליוני המתים
אך אותיות עבריות
אוהבות עד מאוד
זועקות את המסר:
"לא עוד!!!" |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.