אתמול השמש טבעה בים.
אתם בטח חושבים שאני מתכוונת לצורה מליצית ויפה להגיד שהיא
שקעה, אבל לא, הדרך המליצית מעולם לא הייתה חביבה עלי.
המשפט נאמר פשוטו כמשמעו, אתמול השמש טבעה בים.
אתם בטח אומרים לעצמכם שאני מטורפת ושזה בכלל לא אפשרי, שהשמש
תטבע בים, גם כי היא נורא רחוקה מכאן וגם כי היא יותר גדולה
מהים, אז זה בטח לא נכון, כי אין כאן הגיון ובגלל שזה לא נכון
ולא הגיוני ואני אמרתי את זה אני וודאי מטורפת, כן.
אך טועים אתם חביבי, הו טועים כל כך, אבל איני מאשימה אתכם
בטעות זו, הרי היא נובעת מטבעכם האנושי, אתם לא מסוגלים
להסתכל.
אז כמו שכבר אמרתי, אתמול השמש טבעה בים, אין זה דבר מרהיב
במיוחד, המראה דומה מאוד לשקיעה רגילה שוודאי ראיתם, אך זהו
מקרה נדיר למדי ועוד יותר נדיר שמישהו שם לב אליו.
עתה אתם וודאי מחכים לשמוע מה קרה כשהשמש טבעה, ואוכל שוב
לחזור לאותם מוטיבים ספרותיים מוכרים, כן, אוכל להגיד שהרוח לא
נשבה ושלרגע אחד הנשימה עצרה וכל הלבבות הפסיקו לפעום, אך לא
יהיה זה תיאור מדויק, בעצם הוא לא יהיה נכון כלל וככל מהסיבה
הפשוטה, שדבר לא קרה, העולם לא נעצר ואתם חברי, נשמתם כרגיל.
אם אחד מכם היה כותב על כך וודאי היה אומר אחד מהדברים הללו,
כי יודעים אתם לתאר משהו עמוק בתיאורים גשמיים שאינם קרובים
למציאות, אפילו את הנשימה אינכם יודעים לתאר כיאות.
כשהשמש טבעה דמעה של לבה נזלה על פניה הרותחים, לא ניתן לראות
דמעה זו, אך מי שבאמת יודע מרגיש אותה נוזלת גם בתוכו. אין זו
מליצה, זה בדיוק מה שקרה, אבל שוב, אני סבורה שאיש מכם לא
יאמין, לא בלב שלם, שדבר כזה אפשרי, שהשמש טובעת ובוכה וכמובן
הכי מטורף, בוכה בתוככם.
השמש טבעה אתמול, כל כך פשוט, אבל לבכם אינו פתוח עוד לדברים
הפשוטים, נוטים אתם לסבך הכל וליצור עוד ועוד סיבוכים, כדי
לפתור את הקיימים ואפילו בטוחים כי זאת חוכמה.
נדמה לכם ידידי האנושיים שאתם אנשי העולם, מכירים ויודעים הכל,
עומדים בראש העולם ושולטים בכל ביד חזקה, והחשוב באמת חומק
מהיד הכל כך חזקה שלכם ובעיקר מעיניכם.
הסתכלו נא בדבר הפשוט ביותר שאתם עושים כל הזמן, אתם נושמים.
נשימה היא חיים. לזה אתם חייבים להאמין. מחקרים הוכיחו זאת כבר
והאוויר אותו אתם נושמים מזדהם מהסיבוכים שלכם. כמובן שאתם
בטוחים שזה נבון מצדכם לזהם את הדבר שנותן לכם חיים, כן כמובן,
טכנולוגיה תאמרו.
אך אני איני רוצה לדבר על טכנולוגיה או על נשימה, אני בסך הכל
רוצה לדבר על אתמול כשהשמש טבעה בים, כה יפה הייתה השמש
כשהדמעה הרותחת זלגה מתוכה ואני הצטערתי בשבילה שדמעתה רותחת
מידי מכדי שמישהו ימחה אותה.
אתמול השמש טבעה בים, ואני נשמתי עמוק את האוויר המזוהם שלכם
וצללתי אחריה למעמקי הכחול כדי להצילה.
ואתם המשכתם לחיות כאילו כלום לא קרה, כלום לא קרה.