אטיו דניאל / חבר |
רע משכבר הימים
גוף זיהה חברו
ושלח ניצוצות אחדים
אך הנפש רק הפעם הסכימה
להסיר את שכבות איפור הבמה
ולהתייצב באור הבוהק חשופה
ונראו בה פסים, קמטוטים ואף צלקות
והיו בה ציוניי אושר ואכזבות
ידיו של זר יצרו קו נוסף
קו תקווה לאושר נכסף
וזיכרון נחרט מאז ולעולמים
של אהבה זמנית שהיא גם נצחית
כשעמדתי ערומה, בבגדים מלאים
מול עיניים נבונות של חבר,
זר משכבר הימים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|