|
הוא לא ידע שלא נרדמתי לילות
ולא ידע על מה חשבתי
הוא לא ידע שנשארתי לבד
הוא לא ידע שבכיתי עליו
הוא לא ידע שלעיתים התחרטתי
הוא לא ידע שרציתי שיחזור
הוא לא ידע למה התכוונתי
הוא לא ידע שאהבתי אותו
הוא מת בלי לדעת
את עוצמת רגשותיי
והרגשות מתו יחד איתו
וגופי מתפקד כמו מכונה משומנת
חסרת כל חיים, חסרת כל שמחה
הוא לא ידע שאיתו הייתי שלמה
הוא לא ידע שאיתו לא בכיתי
הוא לא ידע שאיתו הייתי לעיתים מאושרת
הוא מת לפני שהספקתי להגיד לו תודה
לפני שיכולתי להחזיר אהבה |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.