תמירה חושי / אסתפק בוירטואליה |
הציץ מעבר לגבעותיי
האור היה אז לא ברור
וגם החיוך שלו
לא היה בפוקוס
נגענו בחושך
במקומות אסורים
בנשמה, בגוף
טעמנו את עצמנו
חוצים קצת את הגבול
מצחיק, כי הוא נבהל
אבל אני נשארתי
עם הפחדים של שנינו
עצוב, כי גם אני רציתי
לברוח
להינצל...
(ממי? ממה?)
אבל לא היה לי
(עם מי? עם מה?)
אז אסתפק בוירטואליה
היא הרבה יותר ידידותית למשתמש
ולסביבה, כי אין עשן
ואין אש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|