מה קרה לה?
השעינה את השעון
על העץ
עוקבת אחר לשונות האש
והפנים המאירים סביבה.
רק אתמול
בכתה את געגועיה
לחום שלך
את החושך והקור
את אין-האונים
את אינותך
והיום אינה
בוכה.
שפתיה שרות
מחר היא תצחק
ושוב תבכה
וברגע הבא
לא זה ולא זה
לשונה שרה
לשמש
והיא כמו הירח
שעכשיו הוא מלא
ומאיר את הנחל
שעכשיו הוא זורם
והאש ואתה שלוחש
עיניך בורקות וידיך חמות
מלטפות את כולה
וברגע הבא
לא זה ולא זה
יפה שפת הנחל
שפת הירח
שפת האש
הניחי לה
לזרום
להתיבש
להתחדש
זכרי - השמש
למדי את סוד
הפריחה
לא פחות
מאשר הקמילה
היי גם זה וגם זה
בגלל השמש
חופשייה
מול
תהום הנשייה