בחדר החשוך הוא יושב שם ומחכה לי
יושב שם ומחכה שאגיד לו תודה
עיניו הגדולות מנקרות בי
משדרות מעין ציפייה
המילים מבקשות, מתחננות לפרוץ מפי
אך הגאווה שמה להן מחסום
מדוע איני יכולה לבטא רגשותיי?
מדוע ברגע בו כה קרוב הסיפוק
מגיע, הורס הכל האיפוק?
והוא עדיין יושב ומחכה
קמה למילה, לחום, לחיבה - תודה...
מילה טעונה עם משמעות ועוצמה
מפנה לו גב,
ידו מושטת לעצור בעדי
הוא נגע וחש בקור
נסוג וצועד לאחור
אך הנה בפתאומיות מוחלטת
הנה היא מבצבצת
מילה אחת טעונה בעוצמה
מילה אחת - תודה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.