לפני כמה אלפי שנים, במקום שנקרא הים רישיקש, עוד לפני שהוא
נקרא רישיקש ועוד לפני שמישהו בכלל חשב לקרוא לו בשם, שכב צב
הפוך על משטח של חול עם כמה סלעים מעוגלים על גדה של נהר שנקרא
כיום הגנגס אבל אז עוד אף אחד לא חשב לקרוא לו בשם.
הצב ניסה ללא הועיל להתהפך בכל כוחו ולעמוד על רגליו, אדם אחד
שעבר במקום ראה את הצב ההפוך, התבונן בו כמה רגעים וכשהתחיל
ללכת הלאה התחלק על אחד הסלעים נחבט בראשו נפל למים ונסחף עם
הזרם בנהר ללא השם כשפניו כלפי מטה בתוך המים.
זקן אחד שישב לנוח לא רחוק משם והתבונן בכל מה שקרה עיכל במוחו
את התקרית, - כך נוצרה המודעות הראשונה לכוח עליון כלשהו.
הזקן המבוהל מיהר למקום ששכב בו הצב והפכו על גבו, - כך נעשתה
עבודת האלילים הראשונה.
הזקן, שסיפר למשפחתו את אשר ראה ועשה הדהימם בסיפורו והם סיפרו
אותו הלאה לחבריהם, וחבריהם סיפרו את הסיפור לחברים שלהם, ומאז
התחילו האנשים לנהוג בכבוד ובפחד כלפי צבים, - כך נוצרה הדת
הראשונה.
הזקן, לאחר כמה שבועות, הפך לסמכות גבוהה לגבי דת הצבים עקב
נסיונו העשיר איתם, - מה שהופך אותו להיות הכוהן הראשון.
כמה שבועות אחרי האדם שנפל לנהר (ויצא משם מהגדה השנייה אחרי
חצי שעה בערך של הסחפות בזרם) ונמאס לו להיקרא אויב הצבים על
ידי כל האנשים שהצטרפו לדת החדשה, לקח את הצב ואת הזקן והרג
אותם על ידי הטלתם על סלעים משוננים מצוק גבוה, לאחר מכן הוא
גם לקח את השאריות שלהם ועשה מהם מרק, - זו היתה הכפירה
הראשונה וגם העדות הראשונה לקניבליזם, אבל זה כבר סיפור אחר