הוא היה בחור יפה. גם באישיות וגם במראה החיצוני. גבוה, עור
לבן, שער כתום, עיניים מדהימות ואיפור שחור.
הוא לא רצה להראות לאנשים מי הוא. הוא פחד שאם הם ידעו הם
יפגעו בו.
אבל אז הוא פגש אותה. אחרי כמה זמן הם היו חברים ממש קרובים,
הכי טובים. הם הבטיחו אחד לשני שהם אף פעם לא יעזבו. שהם
ימשיכו להיות חברים טובים תמיד. ושלא ישאירו את השני לבד.
אבל משהו קרה. והיא התחילה להתרחק. היא אמרה שהיא מרגישה לבד.
נפשית ופיזית. אבל זה לא באשמתו. כי הם גרים רחוק ואין להם
מספיק כסף בשביל לראות אחד את השני כל הזמן.
שבועיים לפני זה הוא נעלם לשבוע. לסדר דברים. הוא ביקש שתסלח
לו. כנראה היא אף פעם לא הצליחה להביא את עצמה לזה. לא משנה עד
כמה הוא היה חשוב לה.
עכשיו הוא לבד.
לבד לבד בלי אף אחד.