שאלת אותי למה שונא את כולם, אל תשאלי,
מאותה סיבה ששונא את עצמי.
זה כואב אז אל תשאלי...

נוצץ כמו פחם, מפניי פועל אפור אותו את מנגבת,
אז מה אם נולדתי תכשיט, זה ככה החיים.
חולם, מדבר על ים כחול בערך,
אצלי יבשים התחתונים, כמו מלך בבריכה של הקטנים.
שוחה באגדות ילדים, זה ככה החיים.

שאלת אותי למה רוצה להיות טוב מכולם, אל תשאלי,
הם אצלך כולם בתור,
זה צפוף לא יכול לעבור.

שאלת אותי אם שונא אותך, אל תשאלי,
אני יודע לשקר בפנים,
את יודעת מה יש לי בפנים.

שונא להביט, את מכוערת כמותי, ככה אני.
מעריץ אותו, יש לו אותך ואת עיוורת צבעים,
הולכת אם האופי לפנים, מגששת, ממששת את הפנים,
אז מה אם הם נחמדים, את אומרת זה ככה החיים.

שאלת אותי למה כועס, אל תשאלי,
אותה סיבה שכועס על עצמי,
זה כואב אז על תשאלי.

כשאסיים אבקש תחשבון, מה אקבל?
מי בכלל יחייב אותי,
אם אותך לא מעריך, מהו ערכי...
זה ככה החיים,
משחקים של פרצופים מזוייפים.

שאלת אותי למה רוצה להיות אמיתי, אל תשאלי,
גם פינוקיו לא היה מסופק!
והיו לו צרצר וברווז, אז אל תשאלי.

מדבר על אמת ועל אופי, צבוע כמותי!
נולדתי שחקן, נשארתי חקיין של עצמי,
שאלת אותי למה אותך אוהב, אל תשאלי,
מאותה סיבה ששונא את עצמי,
אין לי תשובה אז אל תשאלי.
אל תשאלי.