[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"סליחה?", פניתי אל אותה הנערה ונגעתי קלות עם ידי בכתפה בכדי
למשוך את צומת לבה. "רק רציתי לשאול משהו...", היא הפנתה את
ראשה אליי ובהבעת פניה סימנה שהיא מצפה להמשך המשפט. "רק רציתי
לשאול אם זה בסדר שאתאהב בך?", היססתי קצת והמשכתי לומר: "אני
חייב לציין שזה יקרה בכל מקרה, רק רציתי לקבל את הסכמתך בכדי
שלא יקרו אי אלו אי הבנות בעתיד." הנערה המשיכה לנעוץ בי את
מבטה והבעת פניה לא השתנתה, גורמת לי לחץ מוזר באזור הקיבה
ודחף לא ברור להוציא אל אוויר העולם עוד מילים שאינן שם. "אני
לא מבקש שתאהביני בחזרה, אני רק רוצה לדעת אם מותר לי לחשוב
אלייך ולהתגעגע למרות שאיני יודע אפילו את שמך... עצרי! אינני
מבקש לדעת! מה היא אהבה בלי קצת מסתורין?".
הנערה נשארה לעמוד מולי אך הבעת פניה השתנתה. נשארתי גם אני
עומד מולה נוצר את לשוני ומתרגש. בחנתי את מעשיה בסקרנות אך
עוד עומד אני ומשתהה זינקה לעברי הנערה אגרופיה קפוצים לפניה
והנחיתה מכה ישר במרכז פני על אפי המסכן שלא אהב את המעשה כלל
ועיקר! במהרה אחרי המכה הזו הרגשתי עוד מכת אגרוף נוחתת בבטני
הרכה ואחריה הנערה השעינה את כובד גופה על חזי והפילתני על גבי
ארצה. "אני מתנצל אם פגעתי בך או בכבודך!" זעקתי כלפי השמיים
אך הנערה החטיפה בעיטה חזקה בצלעותיי. "אני מתנצל אם בקשתי היא
חוצפה בעינייך!" ובעוד זועק אנוכי את התחינה הזו התקפלתי
והתגלגלתי על צידי מפאת הכאב החם בצלעותיי. יד נשלחה אל דש
חולצתי תפסה חזק ומשכתני אל על. הנערה העמידה אותי כשפניי
קרובות לשלה עד כדי הרגשת הבל פיה החם. ניצוץ במוחי חישב שזהו
השקט שבא אחרי הסערה כדי להחליף את אותו אחד שהיה שם לפניו אך
הנערה שילחה אותי באוויר ואני נתקעתי בגבי בקיר. עוד עומד אני
מתנשף ודואב על כאבי הנערה החלה קרבה אלי. "אלף סליחות,
אהובתי!", נזעקתי שנית, "500 על כל מה שעשיתי שפגע בך ועוד 500
על כל מה שאולי אעשה בעתיד. הנערה תפסה בשערי וניתצה את ראשי
על שפת המדרכה.
ברגעי האחרון שמעתי את כל גולגולתי מתנפצת על שפת המדרכה
והרגשתי חמימות מהירה כמוה לא הרגשתי בחיי. לעולם לא אשכח את
אותה המחשבה האחרונה שרצה בליבי באותו הרגע. הרגע בו אהבתי את
הנערה אהבת אמת. אהבתיה על יופייה הרב ונשיותה המוחצנת. אהבתיה
על חוכמתה הרבה ומחרוזות הפנינים היפות אותן שרבבה לשונה.
אהבתיה על כוחה הרב, והתנצלתי בכל ליבי על אשמתי שפגעתי בה.
אהבתיה אהבת אמת בכל ליבי ומודה אני לה עדיין שהראתה לי את
הפיתרון לבדידות האנושית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מתי תאשרו לי
כבר את היצירה?







ויל שייקספיר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/2/04 20:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עיפרון ונייר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה