סדקים
לאורך הקיר.
סדקים
מכניסים לחדרי
לעיתים-
מעט אור שמש,
פיסות
שמי תכלת
תמונת
ענן תועה
שורות
של כוכבים.
ורוח סערה
פורצת לחדרי
מבעד לסדקים,
ממלאת דרכם
את נפח החדר,
את היכלי נפשי.
וקר לי
מחפשת בסדקים
את מעט השמש
שהייתה,
אך איננה.
רק
אפלת שמי חורף
ורוח על פניי.
אני אוטמת
בגופי את הסדקים,
סוגרת,
נועלת,
שלא תחדור.
אני אוטמת
וברוחי
סודקת מחדש.
סדקים
לאורך הקיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.