|
ביום השישי שהלכת מכאן
נזכרתי בפעם בעבר הישן
סיפרתי לך על חלומי לעתיד
ואתה האמנת בי ממש כמו תמיד
אני נשבעת לך שאם תחזור
אני אתפור לך חליפה
בצבעים של שחור
שחור ולבן
כמו צבעם של החיים
לאחר שהלכת מכאן
ועכשיו אני צריכה להמשיך
כאילו אתה עוד נמצא כאן איתי
וזה כל כך מוזר וכל כך לא רצוי
מדוע לא קמת? נרך כבר כבוי |
|
|
זה שמצטטים אותי
בכל מקום זה
מחמיא לי ומעמיד
אותי בשורה אחת
עם כל גדולי
האומה.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.