אלינור מירון / אהבתו |
חשכת עננים שחורה רובצת על ליבו,
אהבתו הגדולה חמקה ממנו.
כמו ציפור נעלמה בין העבים,
ברחה אהבתו אל ההרים.
ראשו ריק לא נושא דבר בתוכו,
רק געגוע שגופו צר מלהכילו,
הגעגוע לזו שאבדה ולעולם לא תחזור,
לאהבתו הגדולה,
הגעגוע לאור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|