[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יאיר חן
/
מסע האהבה

מתבונן בים סביבי המון בני אדם רבבות, רבבות ממתינים לקבל את
האהבה, העלטה בתוך נשמתי ששררה נעלמה לה ובת צחוק מונחת על
פניי, דמעה קטנה של אושר בצבצה בעיני. מתבונן בהרים ובעלי
העצים וצל  שכן על המים. הציפורים עפו גבוה בשמים מעל ראשי
ומשק כנפיהם נשמע וציוצם היה קולו של זמיר והם היו ציפורי
הדרור רחפו במעגלים מעל ראשי לסמל את החופש.
נדמה היה לי שאני שומע את קולה של האהבה בתוכי אומרת לי: "
נשלחתי להאיר את החשיכה בחייך, ואני כל מה שחסר לך בתוך גופך:
אושר, חיבוק ואהבה".
כל כך הייתי מאושר ידעתי שהיא נשלחה משמים להאיר את לבי,
הרהרתי לעצמי: "מה שווה האהבה בלי אושר וחיבוק ומה יעשה חיבוק
בלי אושר ואהבה והאושר בלי אהבה וחיבוק הישכון בדד?"
ממשיך לשמוע את קולה המרחף ממרחקים "היא אמרה כל חייך מעתה ועד
עולם הם: אהבה, חיבוק ואושר."
נדמה לי שהיא שואלת אותי והיא שאלה:
"את מי אתה בוחר?"
נעצבתי מיד כי עומד אני  במבחן, אלוהיי, אם אחליט אושר, אשאר
בלי אהבה ובלי חיבוק,
ואם העדיף חיבוק, אשאר בלי אהבה ובלי אושר ואם העדיף אהבה,
אשאר בלי חיבוק ובלי אושר.
הדילמה קשה; מרים ראשי לשמים ושואל מה אני עושה?
קול רעמים הרעיד את השמים ואיתו קולו של אלוהים ועמוד האש יורד
משמים מאיר את פניי מאיר את החשיכה צובע את השמים בצבעים
מרהבים. אלוהים יודע שאני רוצה את הכול: אושר חיבוק ואהבה.

לפתע עשן לבן החל לחלחל בשמים, אורות מוזרים מרצדים למעלה,
רבבות בני האדם הרימו עיניים מתבוננים בדבר המופלא, עומדים
ונדהמים עמוד אש יורד משמים, כולם מסביב צועקים בשאגות של שמחה
מוחים כפיים הם כנראה לא עומדים בלחץ הזמן, הלילה ורוד וגם
חמים רוח מתונה נשבה, כל זוג נצמד והתחבר, חשים את החום
מתקרבים יותר ויותר מתחבקים הם קרובים בנשמתם עומדים להשיג את
החיים היפים שכולנו חולמים עליהם בלילות.
חשבתי שגשם יורד מלמעלה ואולם זה היה טפטוף של לבבות, לבבות
יורדים משמים בצבע ורוד, עמוד האש מאיר אותם יורד על זוגות
הנאהבים המחזה היה מיוחד רם ואדיר הרעמים רעמו בקול תרועת
ניצחון, מרחוק שמעתי את צללי מיתר מנגנים בכינורות את צלליהם
שמעתי בשמים, ידעתי עכשיו יש אהבה בעולם זהו הרגע שכולנו המתנו
לו בשקיקה. עננה לבנה ירדה משמים לקול מנגינת כינורות השמים
היו מוארים באור מיוחד הכוכבים נצנצו, הירח צחק בקול והנה היא
יורדת לה משמים בתוך שובל של נרות מנצנצים האהבה.
כל הטבע ביופיו הרם מחא כפיים, להקות, להקות של שחפים חגו מעל
ראשנו צורחים בצרחות חגים במעגלים לכבוד מלכת האהבה, גלים קלים
הפכו לנחשולי ענק עלו למעלה, עומדים להטביע כל דבר בדרכם, הם
התקדמו במהירות שיא הגיעו לחוף ועצרו, לא שטפו את זוגות
האוהבים, המחזה היה גדול ורם בתוך המים הגועשים ראיתי את הדגים
הכרישים, הדולפנים כולם רוקדים בריקוד מיוחד.  
מלכת הלבבות מחייכת היתה יפיפייה דומה לפרח מיוחד את הריח
הנודף מגופה הרחנו, היה ניחוח עדין ומתוק ישבה על עננה לבנה
מתוך ידיה שולחת את הלבבות הורודים לתוך חדרי ליבם של זוגות
הנאהבים, הלבבות התעופפו מתוכה רחפו  כמו עשן המחלחל וירד
משמים לתוך חדרי ליבם.
זוגות הנאהבים שרו בקול אדיר, הים המשיך לגעוש, נחשולים הגיעו
לגובה רב לפתע השתרר שקט, הנחשולים חזרו למקום הים היה רגוע
השחפים לא רקדו דממה היתה מסביב, כולם המתינו לדבריה של מלכת
האהבה, המקום היה הומה בבני אדם התבוננתי בצבעים המיוחדים
המעטרים את השמים צבעי האור ציירו את דמותה על השמים הנוצצים
באור מיוחד, שיער ראשה היה בו ברק זהוב, פניה קרנו מאושר מעל
ראשה הילה של אור בשלל צבעי הקשת בענן, דמותה הטילה צללים על
פני השמים האור היה מלא, אפשר לראותה בכל הדרה ויופייה.
כל הנאהבים נצמדו הדקו את המגע בניהם כאילו קבלו פקודה לא
יכולתי להסביר את התופעה שאני רואה, הכל נראה לי לא הגיוני
בלתי ניתן להבנה אולם המצב היה מיוחד לא התעמקתי בשאלות כדי
לקבל תשובות, עמדתי כמו רבבות הזוגות ממתין לה.
לבי הלם בקצב מטורף ככל שהיא התקרבה לכוון הים הרחתי את הריח
העדין העולה מגופה כאשר ירדה.
הרימה את ידיה כולם שתקו היא אמרה "כל גבר יניח את הפרח על דש
חולצתה של אהובתו."
כולם לקחו את הפרח שקטפו הניחו על דש חולצת אהובתו,
"כולם להתבונן איש בפני אהובתו."
כולם עשו כמצוותה, קולה הרך הקטיפתי הדהד מפעם לפעם, שמעתי גם
את הרעמים מלווים את קולה, כל זוג לכד את מבטי חברתו.
"כולם להתנשק בנשיקה סוערת, סוחפת, להתחבק בחום, לחוש את
החום."
כולם התנשקו בלהט, המחזה היה מרהיב עומד על פסגת ההר מתבונן
בזוגות כיצד הם מתנשקים בלהט התשוקה.
קרובים צמודים צללי מיתר נשמעים מלמעלה, לפתע השחפים באו משום
מקום רקדו מעל ראשי הנאהבים בריקוד מיוחד,
"עכשיו," אמרה "כולם לרקוד בריקוד מיוחד לצללי המוסיקה הבוקעת
משמים."
הבנות הניחו את ראשיהם על כתפי הגברים, כולם מתנועעים בריקוד
איטי ומשכר חושים, צמודים יחדיו, חשים את החום העולה מתוכם
מכרבל אותם בכנף האהבה.
הדבר היה נפלא אושר רב הציף את לבי, כולם שמחים ומאושרים.
המשיכה בדבריה: "כל אחד ימזוג כוסית יין לחברתו."
כולם חיפשו את הבקבוקים לפתע עלה גל מיוחד הביא עימו המוני
בקבוקי יין אדום עם כוסות מיוחדים. הזוגות לקחו כוסות פתחו את
הבקבוקים מזגו לעצמם.
"כולם לשתות לחיים", אמרה.
כולם שתו, חשים את הרוח הנושבת מלטפת את גופם באהבה פניהם קרנו
מאושר לאחר שלגמו.
המשיכה בדבריה מלכת הלבבות: "זוגות הנאהבים, אתם אמורים לטייל
על החוף יד ביד להרגיש שייכים, לטייל בטבע, לטייל בכל מקום,
אתם אוחזים ידיים, כדי שתחושו תדעו שאתם שייכים, לחשוב על אותם
הדברים, לדעת ללטף, לחבק, לנשום אחד את השני, מהיום זאת
הרומנטיקה." קולה הדהד למרחקים.
כולם מחו כפיים בשמחה התנשקו בלהט התשוקה, היא המשיכה לשלוח
נשיקות מהשמים, נשיקות של אהבה, של אושר, של געגוע, של
בריאות.
"לסיום", אמרה : "לקחת נר ורוד להדליק, להצפין בתוך חדרי לבכם
שתמיד ידלוק אור האוהבים, בחיים עוד לא יכבה האור של האוהבים
ואם תחשו שהאור כבה בלב, פעם בחודש תתבוננו בירח המלא, שם אני
יושבת, אשלח לכם את לפיד האוהבים ידליק ויצית את אש האהבה והכל
תוך כבוד הדדי."  
טיפות האהבה ירדו משמים כמו הטל על הזוגות, הדבר היה מדהים
לאט, לאט החלה להעלם  האהבה, חשתי את הגעגוע אליה הרעמים
הפסיקו גם הברקים רק אורות הכוכבים המנצנצים בשמים המשכנו
לראות, כל זוג הלך למצוא לו מקום כדי להתבודד, להתאחד עם
אהובתו.
הם שרו בשירה אדירה, החוף שקק חיים בזוגות של אוהבים, חשתי את
האהבה בתוכי את האושר והשמחה, ידעתי שהעולם עוד לא יחשיך בזכות
האהבה למרות שיש כאב בתוך האהבה לפעמים, אולם זהו כוחו של הטבע
הרם זהו יופיו של העולם,  בלי האהבה העולם יחשיך ולא הייתי
רואה את המחזה המדהים שנגלה מול עיני.
כל זוג תפס פינה על החוף הם התנשקו בלהט התשוקה נסחפים
ומתערבלים בנשיקה סוחפת צוללים לתוך מעמקי האהבה.
מלכת הלבבות חזרה לביתה על הירח אני נשארתי עומד לבד על פסגת
ההר
שמעתי את קולה מרחף ממרחקים אומרת לזוגות הנאהבים "אהבה שייכת
לעולם גם אם היא בוכה מאושר, תדעו לעולם  אסור לנגב את דמעות
האושר."
כל רבבות הנאהבים היו עסוקים באהבה בליטוף לחוש את החום לחוש
את האדם אליו שייכים. כל התמונות הישנות נעלמו והלכו, נמוגו עם
הרוח, היא לקחה אותם למדבר, שם עולה רוח חמה חדשה מאירה את לבי
והיא רקדה לפני ביחד עם צליל מיתר.
הכל מתחיל להיות ורוד גם העולם צבוע בכתום, המוני בני אדם באים
בריצה רוצים לאחוז מעט באהבה הם זקוקים לאהבה שנתן האל במרומים
לתת להמונים.
כה כמהים אליה ושמה של האהבה מתנגן בצלילי מיתר וכינורות קולם
מהדהד מעל ההר.
אובך האבק נמוג בחלל אובך שמימי לבן יורד כמו ערפלים של בוקר
מכסה את האדמה, הדומיה נעלמה וים הדמעות נמוג עוד לא יזלוג
מתוך עיניים בוכיות. רק הצחוק ישרור על הפנים מהדהד והם כה
יפים וזורחים כמו צבעי הקשת בענן, הדממה כבר לא שוכנת בתוך
חדרי לבי. אנו שוב מתחדשים ומתרעננים. הדומיה היא לא שלנו היא
של הארורים והזדים, בני העוולה, בניו של השטן.
האהבה היא כה יפה ותמימה. כל בני האדם אוהבים ושלהבת של אהבה
יוקדת בלבותיהם, ההמונים זורמים ובאים מכל עבר ועיניהם רוצות
לחוש באושר המתחדש, אני עומד על ההר מתבונן בהם מקבלים את
טיפות האהבה, המוני בני אדם צמאים בשקיקה ובצמא לאהבה, כי
בלעדיה אין חיים והשמש לא תזרח יותר לעולמים.
קבלנו מתנה, היא האהבה חשבתי עליה דחף האהבה מכסה את גופי לבי
זעק, בשמה של אהבה חשבתי אולי מצפה ממני לתשובה, יודע בתוכה
בערה אש התשוקה החלה להבין את האמת אנחנו לא יכולים להיות
נאהבים, למרות שגופה שרוי בתוך שלהבת הלהבה, נופלת לתוך
מערבולת האהבה, יופייה כבש את לבי זוכר אותה. ראשה טמון בגופי
את חומה חשה בתוכי, זכרתי את שפתיה הרכות וצרור חיבוקיה שזור
כמו זר פרחים הפורחים,
איך היינו עסוקים יחד במערבולת של אהבה. הנר עוד לא כבה, וכל
זה קרה בעבר.
עכשיו יושב לבד ומהרהר בגורלי.

הכל עכשיו רגוע וצבוע באור מיוחד, העולם הוא כה נפלא ומיוחד,
העננה שהסתירה להם  את זיו העולם נעלמה  ושוב  ראו את יופיו של
העולם, חשו זוגות האוהבים שהם בהתחדשות של חייהם, שהעולם שר
להם  בשירה אדירה והרוח רקדה לכבודם והנרות בתוך ליבם לא יכבו
שוב לעולם, יבערו בזכות לפיד האהבה. כולנו חשנו שנגעו בקשת
בענן, האושר מציף את ליבנו, הם ידעו שהם מחייכים לעולם הוא
מחייך אליהם בחזרה השליכו את השאריות השליליות מתוך גופם אל
הים ורק רגעים קסומים ויפים יהיו בתוך גופם לעולמי עד.
הפרחים פרחו מתוך האדמה, הם רכים וכה קטנים, רצונם היה רק
לפרוח ללבלב להשריש שורשים בתוך האדמה, לנשום את האוויר הצלול,
לתת לבריות להריח את הניחוח העולה מקריבם, כדי לשמח את לבבות
האוהבים. הפרחים הצעירים יאחדו זוגות, זוגות של נאהבים. הרוח
נשבה והם נעו בקול אוושה קלה, לקולות צללי מיתר. השמים הצבועים
באפור ימטירו את גשמי הברכה הפרחים הכמהים למים, יגמעו אותם
בצמא. ימתינו לשמש הזורחת לתת להם את חומה כדי שהם יפרחו
ויתחדשו, להראות את יופיים בגאון לכל הסביבה. הפרחים יודעים
שבלעדיהם אין אהבה, אין שמחת חיים.
אני יודע שבזכות הפרחים תמיד אפשר: להרגיע, לגשר בין אוהבים.
הפרחים הם סמל האהבה יחד עם הנר שדולק בלב מתערבב עם
הרומנטיקה.
ביום האהבה ובכל השנה תמיד לצעוד קדימה בגאווה, לחייך לעולם
הנפלא, לבנו יגל נחוש בחיים החדשים, נרקוד עם הרוח יחד לצללי
מיתר. תמיד לפסוע על שביל החלומות, אם נשנן בלבנו, תמיד חלומות
מתגשמים, שאיפתנו לשלום, לפריחה כלכלית ורק לאהבה, כה צמאה
נפשנו לאושר הנכסף.
ומה חפץ לבנו, קבלנו מתנה את האהבה- אושר-הילה-בתוך-העולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המצב לא קשה,
המצב צמיגי


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/2/04 23:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאיר חן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה