|
אנחנו בדרך
תיכף יקחו אותנו מכאן
בשקיות גדולות מתוך היציעים
ימחזרו אותנו כמו עיתונים ישנים
אנחנו בדרך
הצהבנו מרב הפעמים
שניסינו לקרא לדברים בשמות
להמציא בלי סוף בלי סוף מילים
רוקנו מעצמינו את כל היצורים
הנשמה הלכה להתחבא מאחורי הפחונים
לשונותינו הכחילו מכורח או בושה
כשסתמנו את אוזנינו מקולות ההמונים
לא ידענו ליצור דבר, רק למחזר ולשדר
ולהראות ולהראות שהכל מסתדר
כל התקוות נהיו משחק כדורגל
הכדור מפיסות החלומות של כל האוהדים
אנחנו בדרך
תיכף יקחו אותנו מכאן
אם עוד ישאר מי שירצה ללכת
אחרי שיחליטו מי יכול להשאר.
5.2.04
ירושלים |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא ילד.
אני... ילדה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.