[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







צל החיים
/
החיים מסריחים

והנה אני פה
מול המחשב
מתגעגע לילדה שאני אוהב
שהפסקנו לדבר רק בחמש אחה"צ
על מה? על ריב טיפש
ואני פה
בתשע ורבע בלילה
ומתחנן מעצמי שאני אתקשר אליה
אבל לא
אני טיפש
אני מנסה להיות האחרון שיישבר
אני כל-כך מפגר
למה?
סתם כי אני מקנא
יופי לי, הוכחתי לעצמי שאני דפוק
מה אני עושה?
אני מתחבא
מהרגשות שלי
מהצרכים שלי
ואני בכל זאת כאן
לא עושה כלום
לא מחייג
לא שולח הודעה
סתם תקוע
כמו מפגר
כמו דפוק
פשוט מחכה שהכל מעצמו ייעשה
ועכשיו אני מגחך
איזה פיגור
אני ממש בור
חסר חיים
מפוצץ קשרים
אז מה אני רוצה עכשיו?
סתם שלא ידברו איתי
אני רוצה להסתכל על התקרה
לשמוע מוזיקה
לשקוע ברחמים עצמיים
מוכיח לעצמי
שהחיים מסריחים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ילד ואבא שלו
נזרקים לתא
גזים. הגז מתחיל
לזרום, והילד
מתחיל לשרוט את
הזכוכית.
האבא: "תפסיק!
אתה עושה לי
צמרמורת"


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/2/04 16:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
צל החיים

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה