מעיין בכר / אבודה |
אני יושבת שם מחכה לך בין הצדפות
גלים עוברים שקיעות וזריחות מתרבות
חול הים מתפורר בידי כמו לבי הנמס בגופי
מערבולות ים ודמעות חונקות את השקט
מחכה שתדע אותי שוב שתלחש לי מילות אהבה
מחכה שתחזור תביא איתך השמחה
סגרת את הספר טרם תם סופו
תלשת את דפי המחר
הותרת תקווה אבודה לנערה עצובה
נשארתי בודדה בתוך חשכה אבודה
אין עוד נחמה בשבילי
שום דבר לא יעורר בי שוב את החיים
רק אשב על יד הים אחכה שימשה אותי לגלים
שייקח אותי לחיים אחרים
בלעדייך אני רק נערה עלובה שמתחננת לשובך
נערה שמתפללת לשוב להיות האור בלבך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|