הוא ישב שם, תוהה, מסתכל בכתם העוד יותר חום מבדרך כלל בשמיו
החומים של עולמו.
הכתם זז, בתחילה הוא חשב שהוא חולם, הוזה אבל הכתם זז שוב...
עכשיו הוא בהה בו לראות אם יזוז בשלישית...
הוא התחיל לחשוב ואז זה פגע בו, הכתם נראה כמו עין של מישהו,
מוזר עד כמה שזה היה, זה היה נכון...
הוא תהה אם יש איזשהו ענק, שיותר גדול מעולמו שלו ורואה אותו
כיצור קטן ולא חשוב במיוחד כתוצאה מגודלו, שמסתכל עליו מלמעלה
ותוהה אם הוא באמת קיים או שרק בראשו...

באמת תהיתי אם הוא קיים, אותו יצור קטן ולא חשוב עד כמה שיהיה
חי אי-שם במעמקי שאריות הקפה הקרושות בכפית המשומשת...
אולי אותו ילד קטן באמת קיים, אותו ילד שכל כמה זמן מסתכל
בשמיי הקפה של עולמו...

וגם אני הרמתי מבטי לשמיים ובהיתי בכתם העוד יותר כחול בשמיו
הכחולים של עולמי...