עדי יונתן / Winter Nights |
ונטל המחשבה יורד מליבי
כשאני הולכת
ואתה מאחוריי עוד מסתכל בי
מילותייך צפות ועולות
מחריבות שפיות דעתי
לא יודעת לשכוח
את שהורס נשמתי
הטיפות נוהרות
כהמון בלי פנים
לו הייתה זו סערה שם בחוץ
הייתי שקטה כאן בפנים
בדומיה של ראשי
נשמעות צעקות
בדממה אינסופית
רואים את הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|