|
כשאני הולכת
ונטל המחשבה יורד מליבי
כשאני הולכת
ואתה מאחוריי עוד מסתכל בי
מילותייך צפות ועולות
מחריבות שפיות דעתי
לא יודעת לשכוח
את שהורס נשמתי
הטיפות נוהרות
כהמון בלי פנים
לו הייתה זו סערה שם בחוץ
הייתי שקטה כאן בפנים
בדומיה של ראשי
נשמעות צעקות
בדממה אינסופית
רואים את הסוף. |
|
|
הכי מבאס זה
לראות סלוגן ממש
טוב, ואז להבין
שהוא שלי.
קומיצה מבואס
שלא ידע שאסור
לחתום על סלוגן
בשם של יוצר
בבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.