|
רחוקה אני בכוונה נשמעת
רחוקה אני כדי להכאיב
מדחיקה רגשות משיטה את כולם
אל תוך אסלת כאב סדוקה
אל תוך אמבט עם חור ניקוז
משומש בתחושה היומיומית
של ציפיה אינסופית
מדממת כהה
ממיתה |
|
|
בני סלע...?
הרצל אביטן...?
שאול יהלום...?
תמר
ג'וזנסקי...?
פסיכולוג
מטאפורי...?
שרלטן
אנליטי...?
קשקשן מרדן...?
דרק הכל...?
אווה בראון...?
לאה עוז...?
גורנישט מיט
גורנישט...?
ד"ר מישה רוזנר
חושב על שם
היוצר שלו בבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.