תושבי כפר נידח באחד האי שמים נודעו בסביבה כבעלי ראש משהו
משהו. יענו, ראש קשה קשה.
וכך היו אנשים אלו עושים שמוש של ממש בראשם. כל דבר שצריך היה
לשבור או לרסק לגרגרים חטף זפטה מאחד הראשים. בקיצור, אם מפעל
שמייצר פטישים היה צריך להתקיים מאנשי הכפר הזה, היה פושט רגל
צפונה.
והנה, אחד מאנשי הכפר, ראס אבו חאג'אר שמו, נסע אל העיר הגדולה
לחפש פרנסה (כי הפר-נסע).
התיצב ראס במשרד תעסוקה ולשאלת הפקיד מה יודע לעשות? השיב.
''סאחבאק שובר כל דבר בראש''
כולם צחקו ואבו חאג'אר יוצא החוצה נכלם. והנה, יהודי יצירתי
ששמע את העניין, תפס אותו בחוץ וכה הגיד לו.
''חביבי, אם זה באמת, יש לי הצעה מדהימה בשבילנו. נסתובב לנו
במקומות שונים ונתערב בכסף רב כי אתה יכול לתקוע מסמר בכל גודל
בכל קיר.
וכך אמרו ועשו. אין אפס. בכל מקום גרפו ממון רב כאשר אבו
חאג'אר תקע מסמרי פלדה 30 ס''מ בקירות בטון מזוין ולא נודע כי
בא בראשו.
והנה, יום אחד, בבאר עליז בעיר, מתערבים ידידינו עם הלוגמים.
וראה זה פלא, המסמר עובר 20 ס''מ ומסרב להתקדם הלאה...
הייתכן???
בנחישות כעוסה יוצא אבו חאג'אר והולך לעברו השני של הקיר כדי
לעמוד על פשר התעלומה.
ומה הוא מגלה שם?
חבר שלו מהכפר נשען בראשו על הקיר בדיוק בנקודה בה מסמרנו סירב
לנוע קדימה.