ריקי די / שתיקות |
ופה הסער
הציף ומחק
את שלוות ההווה
ורק לחישות עבר
נותרו תלויות על הר.
חוויתי כבר נתיב מאיר
שפילס לו מתוך עינייך
ומילא את נחלי האכזב
במי מעין רוחשים.
ועתה,כמו אבדה דרכי
מול השתיקות,
קוראת אל שמך
פורשת ידיי,
אך רק קרני שמש ריקות
נלחצות מבין אצבעותיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|