"השבוי בכה"
השבוי קפץ לשמיעה כל רעש מתחת למיטה.
השבוי התקפל כקיפוד מול כל סכנה אמתית או מדומה.
הוא נשאר שם.
ולעולם לא חזר לכאן.
גופו פה.
ונפשו שם.
סימני-העינויים ניכרים על פניו.
תלמים חורצים את לחיו.
כי לעולם הוא לא  ישכח.
מה עליו עבר.
ואנחנו לא יכולים לשער.

שיר זה נכתב לרגל חזרתו של אל"מ אלחנן טננבאום מן השבי  
3.2.04