הוא ישב לו נרעד, החזיק לה ביד
ואז הוא נזכר בימים שעברו
איך שהתחיל הכל וחשבו על נגמר
עתיד התאחד בחיוך עם עבר
חשבו שיגמר אך השתנה לעולמים
נתן השפעה שלא תיפוג לשנים

בחברה מסוימת, זה לא עקרוני
זה שיר היפוטטי על מצב אנושי
קבוצה, חברים, ממשלת בובות
נערף ראש המלך ועלו חברות
החל להזיע וראה עוד מראות
כאב, אהבה, שנאה ובעיות

קרו הדברים, בלי השפעה
שהיו החומות, עשויות מרקמה
רקמת אהבת, רקמת מחשבה
שאין מנוצלת ביד נכונה
השתלטו על חברה
ברצון טוב בכלל
אך לא הובנו כראוי
והובלו הן שולל
כולם חגגו ואהבו את הממשל
אך מעט ידעו שזה לא קל

ישב הוא רועד ועזב את ידה
היא נזכרה כי ידע את אשר עברה
עם המכתבים והחברים, הדמעות והקיטורים
והשיטות המתחלפות , להשגת החיים
ושהוא כבר נחנק החליט מאושר
זה לעולם לא נגמר
לא ידע זאת והתעלם
רצה להצליח הכי הרבה
נשאר רק עם  אהבה מרומה
אפילו חבריו לא רצו להגרר חזרה

הם צחקו והאשימו, שנאו כמו תמיד
והוא נשאר, בדד כמו שהכיר
ואז כבר שהכל נגמר
וזה נשאר כמו שנשאר
הוא החליט על זה כיום חג
על איך שהבנות הפכו למותג