היו הייתה, בארץ רחוקה, עלמה צעירה ושמה שלגיה. היא הייתה יפה;
עורה לבן כשלג, שפתיה אדומות כדובדבן ושדיה היו זקורים
ועסיסיים.
יום אחד אמה מתה. אף אחד לא יודע באמת למה, מלבד
עוץ-לי-גוץ-לי. כן... הוא יודע את הסיבה. אך הוא אינו מוכן
לגלותה לאיש.
בסופו של דבר, אביה של שלגיה התגבר על האובדן של שותפתו למיטה
ומצא לו אחת חדשה. אבל הוא לא ידע שהיא לא הייתה כוסית כפי
שחשב, אלא מכשפה זקנה ומכוערת, שהשתמשה בקסמיה כדי שיחשבו שהיא
יפה.
שלגיה, שעדיין לא התגברה על מותה הטראגי בטרם עת של אמה, כעסה
על אביה ויצאה לחפש אחר עוץ-לי-גוץ-לי (להלן, עלג"ל), כדי לדעת
למה אמה מתה.
לאחר חיפושים של ימים מספר, היא מצאה אותו, יושב בקרחת יער, על
כר דשא ירוק, לידו ישב זחל ירוק על פטרייה. הזחל לקח שאיפה
גדולה מג'וינט מרשים והעביר אותו לידי עלג"ל. עלג"ל בא לקחת
שאיפה, אבל אז הבחין בשלגיה. הוא ידע שהיא באה כדי לשאול אותו
איך מתה אמא שלה. אבל הוא לא רצה לספר לה, שכן היה מעורב
בסיפור. הוא לקח שאיפה מהג'וינט והחווה בידו לעברה. שלגיה
התקרבה בצעדים נרגשים, מקווה שעכשיו סוף סוף תדע.
לפני שהספיקה שלגיה להגיד משהו, פתח עלג"ל ואמר: "אני יודע למה
באת. איני יכול להגיד לך מדוע מתה אמך."
שלגיה נראתה כאילו הכינה את עצמה מראש לתרחיש שכזה, ואכן,
הוציאה פתקית קטנה מבין שדיה. היא קראה לרגע את הפתקית ואמרה
"חשבתי שכך תגיד. אך יש לי הצעה בשבילך. בתולי תמורת התשובה."
לזאת עלג"ל לא היה מוכן. מאז שהגיע לארמון חשק בשלגיה. שלגיה
ידעה זאת ותמיד שלחה בו מבטים מתגרים. אך הוא ידע שאסור לו.
"לא צפיתי זאת" אמר עלג"ל לאט, כדי למשוך זמן. הוא הרגיש
במרפוקו של הזחל, שאמר לו בשקט "לך על זה!".
לאחר הפסקה קצרה, שבה לקח שאיפה מהג'וינט, הוא אמר "אינני
יכול. אני מצטער, כמה שהייתי רוצה, אני לא יכול."
"אבל למה?" שאלה שלגיה, על סף דמעות.
"כי אני חולה איידס, וזה מה שהרג את אמך", מלמל בשקט. אבל
שלגיה שמעה זאת. היא פלטה צעקה אל היער והחלה לרוץ משם,
בוכייה.

בינתיים, המכשפה הזקנה חייכה לה ברשעות. היא זאת שהדביקה את
עלג"ל באיידס, כדי להרוג את אמא של שלגיה ולהתקרב אל אביה.
הסיבה לכך נעוצה במאורע שקרה לפני מאות שנים. המכשפה הזקנה
(מאוד) נדחתה על אחד מאבות אבותיו של אביה של שלגיה (שאגב,
קוראים לו ענן). ועכשיו הגיע הזמן לנקמה!

שלגיה רצה בוכה ביער. היא הלכה לאיבוד, אך לא היה לה אכפת, היא
פשוט המשיכה קדימה.
לבסוף, שלא היה לה כוח, היא נשכבה על כר דשא שנראה מזמין. היא
לא שמה לב לכך ששמלתה הייתה קרועה לאחר שעברה בסבכים של היער.
עוד לפני שהספיק הזחל שהיה מתחתיה להיחנק מחוסר חמצן, היא
נרדמה.

בחלק זה של היער שוכנים להם יצורים מוזרים. אלו הם אנשים
נמוכים, גובהם לא עולה את המטר וסיגריה. הם היו שבעה, לפעמים
שמונה, תלוי בתקופת הזמן. עכשיו הם היו שבעה. אף אחד, כולל
אותם, לא יודע איך הם הגיעו לעולם - אבל הם היו פה מאז
ומתמיד.
כר הדשא שבו שכבה שלגיה היה בעצם הגינה שלהם.
כשחזרו הביתה, מיום של עבודה מפרכת ומפתחת-שרירים במכרה שלהם,
הם הופתעו מאוד לראות את שלגיה ישנה בגינתם. שלושה מהם מאוד
הסתקרנו, מה נערה עושה בחלק זה של היער. שלושה מהם מאוד כעסו
על הפלישה לביתם. האחרון חשב שהיא כוסית.

שמו היה צוציק, כי היה נמוך יותר מכולם - גובהו הוא 69 ס"מ.
והוא היה חרמן רצח. בניגוד לאחרים, שהצליחו לתפוס חיות מסוימות
ולספק את יצרם, הוא הצליח לתפוס רק סנאים, אבל פי הטבעת שלהם
היה קטן מדי - לצוציק היה כלי עבה במיוחד, גם אורכו היה גדול.
הוא ראה בנערה הזאת סיכוי לפרוק את יצריו על משהו חי, ולא דומם
כמו הבובה שבנה.

צעקותיהם הרמות של השלושה הכועסים העירו את שלגיה. מיד היא שמה
לב ששמלתה קרועה כמעט לחלוטין. היא כיסתה את עצמה בידיה
והסתכלה בחשש על הגמדים.
שלושת הגמדים הסקרנים עצרו את שלושת הגמדים הכועסים מלהרוג את
שלגיה.
ורק צוציק התקרב. הוא הלך לאט לאט, בצעד בוטח.
היא הסתכלה עליו במבט חושש, אך הוא ניסה לשדר ביטחון מגופו.
הוא לא ממש הצליח, אלא רק הכניס אותה יותר לפאניקה.
לבסוף, כשהגיע (אחרי הרבה זמן, יש לו רגלים קצרות) שלגיה הייתה
נורא חרדה, לכן היא הופתעה מהקול העדין שלו שפתח את פיו ואמר
לה "את יודעת שאת נורא יפה?".
שלגיה, בתור אחת ששמעה את כל משפטי ההתחלות הידועים לגבר,
נדהמה לגלות שהוא דווקא מצליח לעורר בה משהו. הוא לא היה גס
כמו שאר הגברים, הוא היה קטן, עדין וחמוד. היא הסמיקה בביישנות
וחייכה.
הוא ראה את זה כסימן טוב והתקרב אליה עוד קצת. הוא סימן לה
להתקרב. היא התקרבה, לא ממש חוששת.
הוא לחש לה באוזן "I want you" והיא עוד יותר הסמיקה. גל חמים
שטף את תחתוניה, שהיו מעט חשופים.
הגמד, בעל חוש הריח המפותח, הריח את זה והבין שהוא בדרך
הנכונה. אבל הוא היה גמד חכם, הוא התקדם לאט לאט.
לאחר כמה תיאורים ארוטיים באוזנה, שלגיה כבר החלה משפשפת את
גבעת האהבה שלה.
צוציק קלט את העניין והחל מפשיט את מכנסיו. שלגיה קלטה את
התנועה והחלה לעזור לו. הוא הופתעה לגלות כלי קשה וגדול - הוא
היה בערך שליש מגופו של הגמד.
לאחר כמה תיאומי גובה השניים קיימו סקס פרוע, עד שעלה הבוקר
שלמחרת (אל תשכחו שהם התחילו בצהרים בערך...).

שאר הגמדים, לאחר שהבינו כי צוציק שיחק אותה, התנהגו כחברים
אמיתיים ונכנסו לבית. הם החלו לבנות מיטה שתתאים לגודלה של
שלגיה. הם רצו גם לנסות אותה, אך הסכימו בניהם שאם צוציק מסרב
לחלוק, הם לא מכריחים אותו.
בבוקר, נרדמו זוג החרמנים אחד בזרועותיה של השניה. שאר הגמדים
המשיכו לעבוד על חפצים שיתאימו לגודלה של שלגיה. הם לא רצו
שתהיה לה סיבה ללכת ואולי לא לחזור לעולם.

וכך חיו להם שלגיה ושבעת הגמדים. הם קיימו אורגיות פרועות, שכן
צוציק היה קומוניסט והאמין שאין דבר כזה "שלי".

הרחק משם, בארמונה של המכשפה (ענן גם מת מאיידס...) עלג"ל ביקר
את המכשפה וסיפר לה ששלגיה יודעת שאמא שלה (שקראו לה קרח, אבל
למי אכפת?) מתה מאיידס.
המכשפה (ששמה נשכח) התעצבנה ויצאה להרוג את שלגיה. אסור שהיא
תקשר בינה לבין עלג"ל.

היא מצאה אותה במעיין, באחת האורגיות שלה עם כל הגמדים יחדיו.
המכשפה, שהמחזה של שדיים רכות וצעירות נמעכות ע"י שבע זוגות
ידיים קטנות גירה אותה, לא הצליחה לשמור על הקסם שלה - ולכן
ראו אותה כפי שהיא באמת. זקנה ומכוערת. אבל היא לא שמה לב
לכך...
היא התקרבה אל הבריכה וזרקה לשם בזהירות את הרעל שהכינה קודם.
הרעל היה מיוחד - הוא עובד רק על בני אדם.
שלגיה, שפיה נכנס באותו רגע למים כי אחד הגמדים רצה שתרד לו,
בלעה את הרעל והתעלפה. הגמדים לא ידעו מה קרה, אך ראו את
המכשפה מסתלקת. במהירות של אסירי עולם שנלקחה מהם חוברת
הפלייבוי הם רצו לתפוס אותה.
היא הבינה שרואים את דמותה האמיתית וחזרה לדמות הכוסית שלה.
הגמדים תפסו אותה, אך לא הספיקו לראות את מראה האמיתי.
הם נדלקו, ומכיוון שלא הספיקו לגמור, הם כפו את עצמם עליה. לא
שהיה לה אכפת, כבר שנים שהיא לא קבלה סקס טוב.
לאחר שעות ארוכות היא הצליחה להרדים באמצעות קסם את כל שבעת
הגמדים - והסתלקה לה.

הגמדים התעוררו ולא זכרו מה קרה מהרגע שיצאו מהבריכה. הם
מניחים שזה בגלל הרעל, שגרם לשלגיה להיות בתרדמה.
הם לקחו אותה (במאמץ אדיר) אל ביתם ושם חיברו לה כל מיני
מכשירים רפואיים.
הם קראו ספרים, הם ראו ערוץ המדע, הם בדקו באינטרנט - אבל הם
לא הצליחו למצוא פתרון.
יום אחד, בשיטוטיו של צוציק באתרי הסקס, הוא מצא סיפור על אחת
שנכנסה לתרדמת - ורק נשיקתו של נסיך אמיתי תוכל להעירה.
הוא החליט שעליהם לנסות.
הם החלו מחפשים אחר נסיך אמיתי. הם דרשו מסמכי זהות של שלושה
דורות אחורה, כדי להיות בטוחים שזה נסיך אמיתי.

לבסוף הגיע אחד. צנום כזה. קטן.
אבל, הוא כנראה היה נסיך. הוא נכנס לבית - הגמדים מייד כיוונו
אותו אל חדרה של שלגיה, שהיה מלא בצעצועי מין עבודת יד.
הוא התקרב ונשק לשלגיה את שפתיה האדומות והעסיסיות. ולפתע היא
פקחה עיניים!
הם לא האמינו!
היא התעוררה ותפסה בנסיך, שכן בזמן שהייתה בתרדמת שמעה את כל
מה שקורה סביבה ותמיד רצתה לעשות זאת עם נסיך אמיתי.
הגמדים החליטו שמגיע לו לקבל פרס מסוים על החזרתה לחיים של
שלגיה, אך הוא התנתק ממנה ומלמל משהו בקשר לזה שהקו שהוא חי בו
לא ישר (staright) וברח משם.
הגמדים לא טרחו לסגור אחריו את הדלת וחגגו את שובה לחיים של
מספקת הצרכים שלהם.

לאחר כמה ימי החלמה החליטה שלגיה שהיא רוצה לנקום באמה החורגת.
הגמדים הסכימו לעזור והחלו להכין כלי נשק.
לאחר שבועות של הכנה ותכנונים הם יצאו מהבית האהוב ומלא השפיך
אל ארמונה שהיה שייך בצדק לשלגיה.
הם הגיעו בדיוק כאשר המכשפה שמה מסכת יופי (לא שזה עזר...)
וראו את פניה האמיתיות. הם לא זיהו אותה כאמה של שלגיה, אך
המכשפה המטומטמת צעקה "את בחיים!" והם מיד הבינו שהיא זאת
שניסתה להרוג את שלגיה.
הם קפצו עליה והכו אותה מכות נמרצות. לאחר המון פרכוסים ודם
שהועף על כל קירות החדר, היא מתה.
"תמיד רציתי לנסות את זה על גופה" אמר אחד הגמדים וכולם עטו.
שלגיה בינתיים הסתובבה לה בביתה הישן.
היא מצאה שם כל מיני דברים שעוררו בה זיכרונות, ועוד כמה
דברים...

ומאז הם חיים באושר ועושר באורגזמה שלא נגמרת בארמונה של שלגיה
עד עצם היום הזה.