"נערה יפה ישבה במדרגות של איזה בית. היא נראית כבת 14. שיערה
בצבע חום בהיר, מתנופף קלות ברוח. היא לבשה חולצה צמודה בצבע
תכלת שמדגישה את שדיה שצימחו להם כבר. היא הסתכלה בייאוש
ברחוב. נראה שהיא לא יודעת מה לעשות. אדם ניגש אליה. נראה שהיא
קצת לחוצה ממנו. הוא אמר לה משהו. היא נענעה את ראשה בחוזקה.
הזר המשיך ללכת ברחוב, לאחר שהפגין תנועת משיכת כתף, יותר
לעצמו מאשר לנערה. הנערה טמנה את ראשה בין שתי כפות ידיה. לפי
תנועות גופה ניחשתי שהיא בוכה. ניגשתי אליה. ככל שהתקרבתי כך
עלה קצב הלב שלי. לא ידעתי מדוע. עצרתי במרחק של הושטת יד ממנה
ושאלתי אותה מה קרה.
היא אמרה לי בקול חלוש ורועד שכלום. אך אני לא וויתרתי ושאלתי
שוב. היא חזרה על התשובה.
אמרתי לה כי אני לא אוהב לראות אנשים יפים בוכים. היא הפסיכה
לבכות ולראשונה הרימה את מבטה ועיניינו נפגשו. היו לה עיניים
יפות. בצבע כחול בהיר. יכלתי לראות את השתקפותי מהדמעות שעוד
עמדו בעינייה.
'אתה באמת חושב שאני יפה?' שאלה. עניתי לה שכן. לא יכלתי לשקר
לה, גם אילו רציתי.
היא בלעה את הגוש שעמד לה בגרון והתחילה לספר את סיפורה.
'אמא שלי בקשה שאבקר אצל הנפח', סיפרה, 'כדי שאקנה סיר חדש,
מכיוון שהישן היה מלא בשאריות מארוחות קודמות. אלברטו, הנפח,
לא היה שם. במקומו אלכס שמר על החנות. מעולם לא חיבבתי את
אלכס. הוא גדול ממני בשנה ותמיד חיזר אחרי, אך אני לא רוצה
בחברתו. ביקשתי ממנו שיביא סיר גדול, אך הוא רק בהה בי. ביקשתי
ממנו שוב, אך הוא עדיין לא זז. חשבתי שמשהו לא בסדר אצלו
והעברתי את ידי מול עיניו, לבדוק אם הוא חי... איך שידי עברה
מול פרצופו, הוא תפס אותה בכוח וקפץ מעל הדלפק. צעקתי בהפתעה
שיעזוב אותי, אך הוא לא שיחרר אותי ואף חיזק את אחיזתו. הוא
גרר אותי אל הסדנא שמאחורי החנות. ניסיתי להתנגד אך הוא היה
חזק מדי... הוא דחף אותי ונפלתי על הרצפה הקשה. ניסיתי לעמוד,
אך הוא כל הזמן הפיל אותי שוב ושוב, עד שלא נותר בי כוח
להתנגד... כשראה שאני מפסיקה לנסות לקום, הוא פתח את אבזם
חגורתו ושחרר את מכנסיו. הוא החל להוריד את תחתוניו בדיוק
כשאלברטו נכנס. אלברטו הוא אומנם לא איש חכם, אך הוא לא טיפש.
והבין מיד מה אלכס עשה. הוא סתר לו בכוח כה רב, עד שאלכס נפל
על הרצפה. אלברטו בעט בו כמה פעמים. שלא כמוני, אלכס לא פצה את
פיו. אחר כך אלברטו עזר לי לקום ולצאת מהחנות. הוא הבטיח לי
שהוא יטפל היטב באלכס ושזה לא יקרה. הוא נתן לי סיר והכריח
אותי לשוב הבייתה. לקחתי את הסיר ורצתי לפה. נכנסתי הבייתה
ושמתי את הסיר במטבח. הלכתי לחדר השינה של אמי, כדי להגיד לה
שהבאתי את הסיר. כשנכנסתי ראיתי את גבר זר שוכב מעל אמי. אני
לא ילדה קטנה, אני יודעת מה הלך שם... אבל לא חשבתי שהיא תרצה
עוד מישהו אחרי שאבא נפטר, אתה מבין? אז פשוט לא יכולתי! ברחתי
משם והגעתי לפה. אני אפילו לא יודעת איך לשחזר את צעדי
הבייתה'
'אל תדאגי', אמרתי לה, 'אני אדאג לך'. הקמתי אותה בידיי. היא
כשלה מעט ונפלה עלי. ידיה תפסו את גופי וחיבקנו אחד את השני
לרגע קצר. אחר כך לקחתי אותה לביתה, שאנחנו אוחזים יד ביד...
"וכך, הכרתי את אימך. עכשיו לך לישון"