מיכל ערמון / יצר אנושי |
מלשתות את דמך
להצמיד את שפתי הפגועות לשלך
ולינוק כל טיפת חיים
שנותרה
אין בי רצון יותר גדול עכשיו
מלנקב בצווארך שתי קשיות עמוקות
בעזרת ניבי
אקרע מעליוניותך כל טלאי של הנאה
להשכיבך עירום תחת פיסת שמיים
ירח מלא
יש טורפים ביער
הידעת שערפדים נמסים בבוקר?
אין בי רצון יותר גדול
מלהפוך אותך לחיה
כמו שטרפת אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|