בעודי פוסע בין כתלי הסמטאות
הייתי משתאה לנוכח יופיין של כל הנערות
וכך, בין האורות,
הן היו משחררות,
מבלי ממש אותי לראות,
חיוך מקסים...
חיוך שהיה שובה ליבם של כל הנערים
חיוך שקורא לך לבוא להצטרף
אך אתה אינך יכול לבך עדיין רופף
משאריות קשר שמעליך מרחף
בעודך פוסע יחף,
בין כתלי הסמטאות
מסונוור מיופיין של הנערות
שהיו רואות אותי ומייד מתלחששות,
כמו נימפות,
מרחוק, ובלבד ברחש קל, אותך מהפנטות
אך אתה כבר יודע האושר קצר יהיה
העצב, ממושך ומרובה
ואתה ממשיך בדרכך, מדדה לאיטך בין הסמטאות
נושם את אויר הלילה הקר, נושף עצב, חנוק דמעות
זוכר אותה, בלתי נשכחת, פגשתם ממש כאן באחד הרחובות
אך הנה גם זה אבד, והנך גלמוד, פוסע בין כתלי הסמטאות. |
